קינמון הינו עץ ירוק-עד קטן, ומוצאו בדרום-מזרח אסיה. משתייך למשפחת העריים – Lauraceae. קליפת הגזע של העץ מתקתקה וחריפה ומשמשת מזה דורות כתבלין.
השם "קינמון" נגזר מהמילה הלטינית cannella (תעלה), המתייחסת לצורה שבה מסתלסלת פנימה קליפת העץ כאשר היא מתייבשת.
ישנם מספר זנים עיקריים של קינמון: קינמון ציילוני (C.zeylanicum/verum) שמקורו בסרי לנקה ובדרום הודו המכונה גם "האמיתי" וקינמון קסיה (C. cassia/aromaticum) המכונה גם קינמון סיני או "ארומטי".
הקינמון היה ידוע בעולם העתיק. בגלל ערכו הרב, הוא היה מוגש לעיתים קרובות כמנחה למלכים ולשליטים. כבר באלף ה-3 לפנה"ס ואף לפני כן, יובא הקינמון מסין למצרים העתיקה. הקינמון מוזכר גם במקרא – הוא היה אחד מסממני הקטורת בבית המקדש.
רכיבים פעילים עיקריים
שמן נדיף (עד 4%, הכולל בעיקר cinnamaldehyde, trans-cinnamaldehyde, eugenol, linalool), טאנינים,קטכינים, פרואנטוציאנידים, מונוטרפנים, ססקוויטרפנים, שרף, חומרים ריריים (מוצילאגים).
* השמן הנדיף בקינמון קסיה כולל בעיקר cinnamaldehyde, cinnamic acid, cinnamyl alcohol, coumarin
** אחד ההבדלים החשובים בין הזנים הוא תכולת הקומרינים הגבוהה בקינמון קסיה לעומת תכולתם הנמוכה בהרבה בקינמון הציילוני.
פעילות רפואית מוכחת מחקרית:
תמצית קינמון מכילה נוגדי חמצון רבים הפועלים להורדה של רמת הסוכר בדם (1) (2) ולשפר את ספיגתם של צמחים אחרים (3) (4) , לחזק את מערכת העיכול, (5) (6) מפחיתה גזים (7) (8) , משפרת את זרימת הדם ההיקפית (9) (10)