קוץ חד-שנתי הפורח באביב ובראשית הקיץ, ממארס עד מאי, שכיח מאוד בצידי דרכים, שולי שדות ומעזבות. הוא מתנשא לגובה של 150 ס"מ ואף יותר. עלי השושנה בבסיס הצמח גדולים ושסועים. שפת העלה מסתיימת בקוצים דוקרנים.
בסוף האביב הצמח מתייבש, ובראש כל תפרחת שנראית כמו קוץ , ישנם זרעים. הזרעים מכילים –חומר הנקרא סילמרין, המחדש ומנקה את תאי הכבד, ונחשב למשקם הכבד הטוב ביותר שיש (שגם הוכח מדעית). הזרעים הצעירים נאכלים טריים, טעימים מאוד. הזרעים היבשים (חומים) נאכלים חיים או קלויים, הקלייה מפיגה את מרירותם. ניתן לחלוט, לטחון או להנביט, וגם להפיק שמן רפואי חזק.
מחקרים בינלאומיים רבים חקרו את יכולת הגדילן לתמוך בבריאות הכבד ולהפחית סיכון למחלות כבד, ונמצאו תוצאות חיוביות.
השם Silybum נגזר מהמילה היוונית שמשמעותה "ציצית".
שמותיו האנגליים של הגדילן נקשרים לאגדה על מריה אֵם ישו, שהסתתרה במסתור גדילנים מפני חייליו של הורדוס אשר רדפו אותה, ובזמן שהיניקה את בנה טפטף חלב על עלי הגדילן וסימן אותם בקווים לבנים, ומאז הוא מכוּנה "החוח של גבירתנו" (Our Lady's Thistle).
לגדילן שם בוטני נוסף, Cardus marianum.